"המחלוקת על אברהם (אבינו?) ביצירה המקראית"

19 במרץ 2019, 16:00 
 
בתשלום

בהרצאה זו אבקש לטעון שדמותו של אברהם (אבינו?) היתה שנוייה במחלוקת בין אנשי שבט יהודה, שמרכזן היה באזור חברון, ושאברהם היה עבורם דמות מיתולוגית, לבין האליטה הירושלמית של ימי הבית הראשון, שלא הכירה את אברהם ולא הכירה בחשיבותו. לכן, אברהם לא נזכר בהיסטוריוגרפיה המשנה-תורתית ובספר ירמיהו, נראה שהאליטה הירושלמית התעלמה מהמסורות אודותיו, ולא נזקקה להן לצורך ביסוס ראשית ההיסטוריה הקדומה של יהודה.

המסורות הקדומות אודות אברהם נשמרו, ככל הנראה, באתר פולחן פתוח ליד עץ אלון מקודש בממרא, שהיה אתר הפולחן המרכזי של הקבוצות היהודאיות, בסמוך למרכז הנחלה בחברון. מסורות אלה נגעו בעיקר לנושאים של הקשר לארץ, פריון והכנסת אורחים. רק לאחר חורבן ירושלים ואיבוד השליטה הבלעדית של בית דוד, של הכהונה ושל האליטה הירושלמית על הפולחן, על המסורת ועל ההיסטוריוגרפיה, מסורות אברהם החלו להפוך לחשובות ולמרכזיות למעגלים רחבים יותר של היהודאים שנשארו ביהודה ולא יצאו לגלות בבבל. אלה השתמשו במסורות אברהם כדי לבסס את זכותם על שטחיה הדרומיים של הממלכה, כפי שעולה מהמכתב שמצטט יחזקאל (לג 24).

לא ברור איך ומתי הגיעו מסורות אברהם לירושלים במהלך ימי שיבת ציון, אך נראה שהיה זה לאחר אובדן שטחי הדרום וההתבססות של שבטים אדומיים וערבים בכל מרחבי הנגב, הר חברון ודרום השפלה. בשלב זה הורחבו מסורות אברהם והשימוש העיקרי שנעשה בהן היה לצורך ביסוס הטענה לבעלות על שטחי הדרום, ובעיקר על חברון, כהוכחה לשייכותם של שטחים אלה ליורשיה וממשיכיה של ממלכת יהודה. זהו גם השלב שבו נקשרו מסורות אברהם לסיפורי יעקב - ישראל, ככל הנראה על ידי חוגים כהניים בירושלים. הם הפכו למרכיב מרכזי בטענה החדשה של האליטה הירושלמית על "ישראל החדש". במהלך תקופה זו מעמדו של אברהם כבר התבסס והוא הפך לאב הקדום של "כלל ישראל", רחוק מדמותו המקורית וממעמדו כדמות שסביבה הוקם אתר הפולחן החברוני-יהודאי בממרא.

עודד ליפשיץ הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כראש תכנית "ישראל הקדום", וכראש התכנית הבינלאומית "Ancient Israel Studies", הוא ממונה על קתדרת אוסטריה לארכאולוגיה של תקופת המקרא, ומזה שבע שנים הוא גם ראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר.

במסגרת מחקרי השדה שלו חפר פרופ' ליפשיץ במשך שש עונות באתר של רמת רחל, ובשנים האחרונות הוא מקיים פרוייקט חפירה בינלאומי בתל עזקה במסגרת מחקר אזורי של עמק האלה. מהצד המקראי פרסם פרופ' ליפשיץ מחקרים על ההיסטוריוגרפיה המקראית והוא שוקד כעת על פירוש מדעי לספר עזרא-נחמיה. מעבר לכך, עיקר עיסוקו המחקרי הוא בתחומי ההיסטוריה של יהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובימי שיבת ציון, תוך התמקדות במנהל ובכלכלה שהתקיימו ביהודה תחת שלטון האימפריות האשורית, הבבלית והפרסית. ספרו 'עידן האימפריות' יצא לאור לאחרונה (2017) בהוצאת יד יצחק בן צבי, ובין ספריו האחרים בעברית אפשר להזכיר את : 'ירושלים בין חורבן להתחדשות' (הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ד); 'מה לוחשות האבנים? 3000 שנה של היסטוריה נשכחת ברמת רחל' (יחד עם י' גדות, ב' ארובס ומ' אומינג, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ד).

יום ג', 19/3/19, יב באדר ב' תשע"ט, בנין גילמן, קומה 2, אולם 223 בשעה 16:00

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>