חקר תרבויות המזרח הקדום

חקר מצרים העתיקה

ד"ר דבורה סוויני: ״נושאי המחקר העיקריים שלי הם נשים ומגדר במצרים העתיקה; טקסטים מחיי היום-יום (דוגמת טקסטים אדמיניסטרטיביים ומכתבים); כפר הפועלים בדיר אל-מדינה שאכלס את בוני ומעטרי הקברים המלכותיים בעמק המלכים והמקדש המצרי בסראביט אל-ח׳אדם שבסיני, אשר נבנה על ידי חברי המשלחות המצריות שנשלחו לאתר על מנת לכרות את אבן הטורקיז. עבודתי על טקסטסים עתיקים מאתרים אלו מציבה אותם בהקשרם החברתי והתרבותי ומתבססת  גם על מידע המתקבל מתבליטים, עיטורי קברים, ציורים ושרידים ארכיאולוגיים שונים.

בשנה זו אני מתחילה בפרוייקט חדש, אחים בדיר אל-מדינה, הנתמך על ידי הקרן הישראלית למדע.יחסי אבות ובנים וירושה היו עניינים מרכזיים בתרבות המצרית הקדומה – אבות היו אמורים להעביר לבניהם את מקצועם ואת הירושה. מנגד, הבנים היו אמורים להמשיך את המסורת של אביהם. אחים, לעומת זאת, בדרך כלל הוצגו או בצורה שלילית או שזכו להתעלמות. במסגרת הפרוייקט יש בכוונתי להשתמש במידע הרב מכפר הפועלים בדיר אל-מדינה על מנת לחקור את המחויבויות החוקיות והחברתיות שהיו קיימות בין אחים, לבחון האם אחים עבדו יחד בצוותי הבנייה של הקברים וכיצד יחסי האחאות השתקפו בתיאורים האומנותיים בקבר המשפחתי ובמונומנטים משותפים נוספים.״

אשורולוגיה ולימודי המזרח הקדום

פרופ' יורם כהן: ״תחום התמחותי הינו אשורולוגיה ולימודי המזרח הקדום. עיקרי ענייני נוגעים להיסטוריה ולתרבות של האלף השני במסופוטמיה וברחבי המזרח הקדום. דגש מיוחד של תחום התמחותי הוא החינוך הקדום של הסופרים ותפוצת הספרות המסופוטמית המלומדת. תחום נוסף שמעסיק אותי הוא גיאוגרפיה היסטורית של סוריה בתקופת הברונזה והכרונולוגיה של המזרח הקדום.

ספרי Wisdom Literature of the Late Bronze Age (2013) מציג ומנתח את ספרות החכמה המסופוטמית שנפוצה ברחבי המזרח הקדום בתקופת הברונזה המאוחרת. אני מבקש לדון בסוגה זו, תוך בחינת קשריה עם סוגות ספרותיות אחרות, תפקידה בחינוך הסופרים של העת העתיקה והקשרה הארכיאולוגי-ארכיונאי. ספרי מהווה אפוא תרומה להבנת תפקידה של ספרות החכמה במערך חינוך הסופרים ולהערכה מחודשת של תפוצת התרבות המסופוטמית במרחב המזרח הקדום בתקופת הברונזה המאוחרת.

בימים אלו אני שוקד על כתיבת ספר אודות סדרת האותות šumma immeru על מנת להבין את תהליכי הקנוניזציה של הספרות במזרח הקדום ובעת העתיקה. בנוסף אני עורך מחקר במשותף עם פרופ׳ יובל גורן (אונ׳ בן-גוריון בנגב) אודות תהליכי היצור וההפקה של טקסטים מלומדים מן המזרח הקדום ומקורם.

במסגרת החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום אני מלמד את קורסי המבוא הנוגעים לתרבות המזרח הקודם וההיסטוריה של מסופוטמיה. אני מלמד גם את השפה האכדית ומדריך סמינרים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים.״

חיתיתולוגיה ולימודי המזרח הקדום

ד״ר אמיר גילן: ״תחום התמחותי הוא החיתיתולוגיה – חקר האימפריה החיתית וגרורותיה באנטוליה וסוריה של האלף השני ותחילת האלף הראשון לפנה״ס. מחקריי, המבוססים בעיקר על מקורות טקסטואליים בחיתית ובשפות עתיקות נוספות, עוסקים בהיסטוריה, בדת ובתרבות אנטוליה, סוריה והמזרח הקדום. ספרי ומאמריי עסקו בהיסטוריה ובמחשבה הפוליטית החיתית, בהיסטוריוגרפיה, ספרות ובמיתולוגיה, בחקר הדת והפולחן, בהתהוותן של זהויות ובמפגשים תרבותיים באלף הראשון והשני לפנה״ס. כמו כן אני כותב באופן קבוע ערכים למילון החיתי היוצא לאור בהיידלברג, גרמניה.

השנה אני שוקד על כתיבתו של ספר העוסק בהיבטים היסטוריים ודתיים של מוסד המלוכה החיתי ועובד על השלמתה של אנתולוגיה של יצירות היסטוריוגראפיות מהממלכה החיתית הקדומה. בנוסף, התחלתי השנה במחקר העוסק בזיכרון ובתודעה היסטורית באימפריה החיתית. המחקר, בתמיכת הקרן הישראלית למדע, מבקש לחקור את האופנים השונים (כתיבה היסטורית, ספרות ומיתולוגיה, טקסים, איקונוגרפיה, פולחן אבות ומלכי עבר) בהם דמיינו החיתים את עברם, עיצבו והמחישו אותו.

במסגרת החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום אני מעביר את קורס המבוא לתרבויות אנטוליה, את שיעור המבוא טקסט וממצא ושיעורים על דת ופולחן בעולם החיתי, היסטוריה של הממלכות הנאו-חיתיות ועוד . אני מלמד את השפה החיתית, מדריך סמינרים לתואר ראשון ושני ומנחה תלמידים לתארים מתקדמים.״