מחקרים

מחקרים
אתגר להנחות הגרייסיאניות: לקראת פרגמטיקה המבוססת על קורפוס
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 161/09, 2009-2013
מטרת הפרוייקט לאתגר הנחות בסיסיות בגישה הגרייסיאנית בהסתמך על אבחנה בין קוד לבין היסק כבסיס לחלוקת העבודה בין המובן הסמנטי הלשוני לזה הפרגמטי. ראשית, ההנחה שהמובן הלשוני (הגרעיני) של ביטויים לשוניים כגון some ('מקצת') ו-or ('או') מבוסס על האופרטורים הלוגיים שנחשבים למקבילותיהם נבחנת ומבוקרת. גם ההנחה שאינטואיציות של בלשנים תואמות את השימוש שאנו עושים בביטויים אלה בשיח טבעי לא זוכה לאישוש במחקר אמפירי. מחקרי קורפוס, הנתמכים בנוסף על ידי נתונים משאלונים לנבדקים, מורים שאין הדבר כך. גם ניתוח המובנים הלשוניים הגרעיניים חייב להשתנות על מנת להסביר את מגוון השימושים הטבעיים.
פרופ' מירה אריאל mail home
 
מבני או: מניתוח לוגי לניתוח מבוסס-שימוש
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 431/15, 2015-2019
מבני או מנותחים בדרך כלל כדיסיונקציות לוגיות "פגומות", אשר מובנן הסמנטי אינקלוסיבי ושימושן השכיח אקסקלוסיבי. מחקרי יוצא מתוך השימושים הטבעיים של המבנה בקורפוס של אנגלית מדוברת, ומציע שהשימוש האינקלוסיבי כלל לא מופיע, בעוד שהמבעים שקוטלגו כמכילים או אקסקלוסיביים אינם אקסקלוסיביים בדיוק, וגם נחלקים לשימושים אחדים השונים זה מזה. הממצא החדשני ביותר הוא שהשימוש הרווח במבני או הוא לצורך בניית קטגוריית-על מופשטת (כך, המלך או המלכה, אשר מכוון ל'המונרך'). השימוש השני הרווח, אף הוא שימוש שלא דובר בו, הוא שימוש באו כסמן תיקון לאלטרנטיבה שהדוברת הזכירה קודם לכן.
פרופ' מירה אריאל mail home
 
שוֹנוּת בין-ילדית בהתפתחות הפונולוגית של תאומים רוכשי עברית
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 1059/17
מחקר אורך זה, העוסק בהתפתחות הפונולוגית של תאומים, נועד לאתר ולבחון את המערכת הפונולוגית הפנימית האחראית על השוֹנוּת בין ילדים. אנחנו מניחות שגורמים חיצוניים (סביבתיים) ופנימיים (עקרונות אוניברסליים ומערכות פורמליות) תורמים יחד להתפתחות השפה, אך כאן אנחנו חוקרות את הגורמים הפנימיים, ולכן רואות בהתפתחות שפה של תאומים כבסיס אמפירי אופטימלי המאפשר לבודד את הגורמים השונים.
פרופ' אותי בת-אל mail home
 
השפעות פרוזודיות על ההתפתחות המורפולוגית
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 554/04
זהו מחקר אורך איכותני העוסק בהתפתחות המורפולוגיה והפרוזודיה ברכישת העברית, עם דגש על הממשק בין שתי היכולות הללו, ובעיקר על ההשפעה של אילוצים פרוזודיים על ההתפתחות המורפולוגית (וגם הפונולוגית). את פירות המחקר אפשר לראות ב-http://www.outibatel.com/child-language-project.
פרופ' אותי בת-אל mail home ד"ר גלית אדם mail home
 
שלילה מייצרת פרשנות לא-ליטרלית כברירת-מחדל
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 436/12, 2012-2016
מחקר זה מתמקד בפרשנויות לא-ליטרליות המהוות ברירת-מחדל של מבעים מסויימים (שאינם מקודדים בלקסיקון) (פרשנויות דיפולטיות). בעזרת ניסויים און-ליין ואוף-ליין, לצד מחקרי קורפוס, בכוונתנו להראות ששלילה (בין סמני בולטות נמוכה אחרים) מייצרת פרשנויות לא-ליטרליות כברירת-המחדל. מבעים מסויימים כמו "אתה לא טייס", "תומכת היא לא" ואחרים, יפורשו באופן לא-ליטרלי כברירת המחדל: (א) בהעדר הקשר ספציפי, הם יפורשו כלא-ליטרליים בהשוואה למשפטים המקבילים בחיוב. (ב) בהינתן הקשר חזק המטה לכיוון הפרשנות הלא-ליטרלית, הם יעובדו מהר יותר מאשר כשהם נתונים בקונטקסט המטה אותם באותה מידת חוזק לכיוון הפרשנות הליטרלית. (ג) ממצאי בדיקת קורפוסים יעידו כי הקשר של מבעים כאלו ישקף בעיקר את הפרשנות הלא-ליטרלית של המבעים הללו.
פרופ' רחל גיורא mail home
 
זיקות מהסוג השלישי
הפרוייקט עוסק בסמנטיקה של משפטי זיקה (לא אפוזיטיביים) הניחנים ביידוע או בכימות אוניברסלי. המחקר מתרכז בשלושה שדות אמפיריים: (א) הסמנטיקה של זיקות כמות וזיקות שבהן 'המקום הריק' אינו בעמדת ארגומנט; בדיקה מחודשת של הניתוח של (Grosu and Landman (1998 במונחי 'מכסימיליזציה' מאפשרת תובנות חדשות לגבי האינטראקציה בין משפטי זיקה אלה לטווח ולאינטנציונאליות; (ב) הסמנטיקה של משפטי זיקה בעלי ראש פנימי; (ג) מכסימיליזציה בסמנטיקה של מבני השוואה פסוקיים.
פרופ' אלכס גרוסו mail home פרופ' פרד לנדמן mail home
יחד עם פרופ' קוז'י הושי, אוניברסיטת קיו, יפן.
 
ניבי לשון: ייצוג מנטלי ורכישה
מימון: הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF), מענק 2009269, 2010-2014
המחקר עוסק בייצוג המנטלי וברכישה של ניבי לשון. הוא מציע את מודל ה-TSSי(The Type-Sensitive Storage), המבחין בין ניבים צירופיים לבין ניבים פסוקיים, וחוקר את השלכות ההבחנה. כמו כן, נבדקת השפעתן של תכונות תחביריות על רכישת ניבים על ידי ילדים החל מגיל 6-7. במסגרת המחקר נאספים נתונים משני מקורות שונים: מחקרי קורפוס כמותיים וניסויים פסיכובלשניים. ממצאי המחקר זורים אור על הליך רכישת ניבים ועל אופן אחסונם בייצוג המנטלי. יתרה מזאת, הם בעלי חשיבות מכרעת למחקרים בלשניים ופסיכובלשניים העוסקים במבנה הלקסיקון המנטלי ובחלוקת העבודה בין הלקסיקון והרכיב התחבירי של היכולת הלשונית.
פרופ' ג'וליה הורבט mail home פרופ' טל סילוני mail home
יחד עם פרופ' קנת' וקסלר, MIT.
 
החזקת תכוניות ואינטגרציה מונחית-תכוניות בעיבוד תלויות תחביריות
מימון: התכנית לחוקרים צעירים של קרן גרמניה-ישראל (GIF), מענק I-2496-104.4/2018.#,י2020
תלויות תחביריות קיימות בכל שפות העולם. תלות נפוצה במיוחד נקראת filler-gap dependency, כמודגם במשפט "זה המורה שאמא אמרה שדני אוהב", שבו ה-filler, המורה במקרה זה, מתפרש בעמדת ה-gap, לאחר אוהב. הבנה נכונה של תלויות מסוג זה דורשת שימוש במשאבי זיכרון עבודה על מנת להחזיק את ה-filler, או חלק מן התכוניות שלו, לאורך התלות, ו/או לשלוף אותו, או חלק מן התכוניות שלו, בעמדת ה-gap. מטרתו של פרויקט מחקר זה לבדוק איזו אינפורמציה נשמרת בצורה אקטיבית לאורך עיבוד התלות, ולקבוע כיצד החזקת אינפורמציה זו משתקפת במדדים אלקטרופיזיולוגיים. המחקר כולל ניסויים התנהגותיים של קריאה בקצב אישי, וכן ניסויי פוטנציאלים תלויי-אירוע (event-related potentials, ERP) שמטרתם לחקור את תהליכי ההחזקה, ההפרעה (interference) והשליפה בעת עיבוד תלויות תחביריות ארוכות. תוצאות המחקר יציעו שיטה לזיהוי האינפורמציה שנשמרת בעת עיבוד התלות, ויוסיפו לידע אודות תפקידו של זיכרון העבודה בעת עיבוד משפטים.
פרופ' איה מלצר-אשר mail home
 
החזקה ושליפה בעיבוד תלויות תחביריות: עדויות משפה בעלת כינויי גוף חוזרים
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 216/18, 2019-2022
גם פרויקט זה חוקר את העיבוד של תלויות filler-gap. עד היום, המחקר על מנגנוני הזיכרון המעורבים בעיבוד תלויות אלה התמקד במספר קטן של שפות. המחקר של עברית, שפה עם כינויי גוף חוזרים דקדוקיים, יכול לזרות אור על נושא זה. כינויי גוף חוזרים הינם כינויים שמופיעים בסוף התלות, בעמדת ה-gap ("זה המורה שאמא אמרה שדני אוהב (אותו)"), ומספקים למאזין/קורא את תכוניות ההתאם של ה-filler. כחוקרים, הדבר מאפשר לנו לבחון אם תכוניות התאם אלו משמשות כרמזי שליפה בעיבוד התלות. נוסף על כך, כינויי גוף חוזרים משתתפים ביצירת מבני "איים" דקדוקיים בעברית, מבנים שאינם דקדוקיים בשפות בהן כינויי גוף חוזרים אינם אפשריים. תופעה זו מאפשרת לנו לבחון אם החזקה ושליפה של תכוניות מתאפשרות במבני אי, או אם מבנים אלו קשים לעיבוד אינהרנטית. הפרויקט כולל מספר סדרות של ניסויים הכוללים מדדי off-line (שיפוטי מורכבות, שאלות הבנה), וכן מדדי זמן אמת (קריאה בקצב אישי, event-related potentials).
פרופ' איה מלצר-אשר mail home
 
חישה מרחוק של נטיות למצב רוח שלילי והגברת החוסן באוכלוסיה:
​שיטות חישוביות והתנהגותיות, מציאות מדומה ומדדים פיזיולוגיים
מימון: קרן Joy Ventures, 2019-2020
בשיתוף פעולה זה, אנו מאמצים גישה חישובית על מנת להעריך מצב רגשי ולהגביר את החוסן האישי בפני דיכאון באוכלוסיה הכללית. אנו מציעים פיתוח של גישה חדשה הכוללת מדדי תנועות עיניים ומדדים אלקטרופיזילוגיים, ומשתמשת בשיטות מתחום ה-NLP ולמידת מכונה, על מנת לאבחן מצבים רגשיים. לאחר האבחון, נשתמש בפרדיגמת אימון חדשה באמצעות מציאות מדומה על מנת להגביר נטיות חיוביות במצב הרוח.
פרופ' איה מלצר-אשר mail home
יחד עם ד"ר תום שונברג, בית הספר לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב,
ועם ד"ר יהונתן ברנט, בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
 
לקראת ניתוח 'אפקטים של פוקוס' ללא שימוש ב'פוקוס': 
​מבט חדש על הממשק בין פרוזודיה, סמנטיקה ופרגמטיקה
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 504/11, 2011-2014
המחקר בוחן, בהסתמך על נתונים מאנגלית ועברית, את ההשערה מרחיקת הלכת שהתיאוריה הדקדוקית אינה זקוקה למושג 'פוקוס' (Kadmon and Sevi 2011). אחת ממטרות המחקר היא לבחון את ההשערה שעובדות הנוגעות ל-'עקביות השיח' ניתנות להסבר ללא שימוש במושג 'פוקוס', בהתבסס על המושג 'נתון' (כלומר, 'ניתן לשחזור' או 'ניתן לניבוי'). שאיפתנו היא לפתח רעיון זה לכדי תיאוריה שלמה שתסביר את משמעות מיקום pitch accent. מטרה נוספת נוגעת ל-'תארי פועל מושכי פוקוס'. ממצאים ראשוניים מצביעים על האפשרות להעניק ניתוח 'נטול-פוקוס' ל-only ('רק'), תואר הפועל הנחקר ביותר בקבוצה זו. ברצוננו לבסס תוצאות אלו, ולספק ניתוחים נטולי-פוקוס עבור תארי פועל נוספים מסוגו. לבסוף, כוונתנו לחקור אפקטים נוספים של פוקוס, כולל אלה שנחקרו פחות. תקוותנו שמחקר זה יוביל להבנה טובה יותר של האינטראקציה בין סמנטיקה, פרגמטיקה ופרוזודיה באופן כללי.
ד"ר נירית קדמון mail home ד"ר אלדו סבי mail home
 
 
שונות בעיבוד פרגמטי: תובנות מהדמיה מוחית
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק, 2017-2021
במחקר נבדוק עיבודים פרגמטיים מסוגים שונים (אימפליקטורות סקלריות, אימפליקטורות סקלריות תלויות-הקשר ואימפליקטורות תלויות-הקשר). תיאוריות מסוימות מציעות שההגעה להיקש הפרגמטי בכל העיבודים הללו מתבצעת באמצעות אותו מנגנון, בעוד תיאוריות אחרות מציעות מנגנונים שונים. כדי להכריע בין התיאוריות, נשתמש בשיטות הדמיה מוחיות (מסוג fMRI)  המספקות מיקום מוחי מדויק של פונקציות קוגניטיביות שיאפשר לנו לקבוע אם קיימת חפיפה בין העיבודים הפרגמטיים השונים והאם חפיפה זו מלאה או חלקית.
ד"ר עינת שיטרית mail home
 
החזקה ושליפה בעיבוד תלויות תחביריות: עדויות משפה בעלת כינויי גוף חוזרים
מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 216/18, 2019-2022
גם פרויקט זה חוקר את העיבוד של תלויות filler-gap. עד היום, המחקר על מנגנוני הזיכרון המעורבים בעיבוד תלויות אלה התמקד במספר קטן של שפות. המחקר של עברית, שפה עם כינויי גוף חוזרים דקדוקיים, יכול לזרות אור על נושא זה. כינויי גוף חוזרים הינם כינויים שמופיעים בסוף התלות, בעמדת ה-gap ("זה המורה שאמא אמרה שדני אוהב (אותו)"), ומספקים למאזין/קורא את תכוניות ההתאם של ה-filler. כחוקרים, הדבר מאפשר לנו לבחון אם תכוניות התאם אלו משמשות כרמזי שליפה בעיבוד התלות. נוסף על כך, כינויי גוף חוזרים משתתפים ביצירת מבני "איים" דקדוקיים בעברית, מבנים שאינם דקדוקיים בשפות בהן כינויי גוף חוזרים אינם אפשריים. תופעה זו מאפשרת לנו לבחון אם החזקה ושליפה של תכוניות מתאפשרות במבני אי, או אם מבנים אלו קשים לעיבוד אינהרנטית. הפרויקט כולל מספר סדרות של ניסויים הכוללים מדדי off-line (שיפוטי מורכבות, שאלות הבנה), וכן מדדי זמן אמת (קריאה בקצב אישי, event-related potentials).
פרופ' איה מלצר-אשר mail home
 
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive