סדרת הרצאות לקהל הרחב

סדרת הרצאות לקהל הרחב
בלשנות, שפה ומוח

הסדרה תתקיים בסמסטר א', בימי א', בשעות 16:15-17:45 בבניין ווב אולם 001

במרכזו של המחקר הבלשני העכשווי עומדת השאלה: "מה יודעים כשיודעים שפה"?
מחקרים תיאורטיים, נוירובלשניים ופסיכובלשניים מעידים על מערכת חישובית מורכבת של ידע לשוני, המתפתחת בתקופת רכישת שפת-אם. המערכת מאפשרת לנו להבחין בין צלילי השפה שלנו וצלילי שפה זרה, להבין מילים חדשות וצירופים חדשים, ולהבדיל בין משמעות מילולית ולא-מילולית. בהינתן התפקיד התקשורתי של השפה, מערכת הידע הלשוני מקיימת קשר הדוק עם יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו זיכרון, הבנת ההקשר וידע העולם, ומהווה תשתית במארג המסועף של הידע המיוחד למין האנושי.
סדרת הרצאות זו פותחת צוהר לעולם העשיר של חקר שפה ומוח, תוך התייחסות לשאלות מחקר חשובות ולראיות מפתיעות.

03.11.19  פרופ' טלי סילוני  ‖  מה זה 'בלשנות'? המהפך   
מדוע 'ילדי יערות' נותרים עם שפה שאינה שפה? מדוע ילדים עוברים שלבים זהים בתהליך רכישת שפת אמם? מדוע ילדים לא ממש מקבלים את תיקוני הלשון שלנו? מדוע באף שפה אנושית אי אפשר לומר 'הוא חושב שדן חולה' ולהתכוון ש'הוא' זה 'דן', אך בכל שפה אנושית ניתן לומר 'כשהוא יוצא לטיול דן נועל נעליים גבוהות', וכאן אפילו סביר ש-'הוא' זה 'דן'? הדיון בשאלות אלה ואחרות יוביל אותנו לגלות ולהבין את המהפך הקוגניטיבי, שחל במחקר הבלשני מאז שנות החמישים של המאה העשרים.
10.11.19 פרופ' איה מלצר-אשר  ‖  זה הכל בראש: הבסיס המוחי של היכולת הלשונית
האם יש איזורים מיוחדים במוח האחראיים לשפה, היכן הם נמצאים, וכיצד גילו אותם? כיצד משפיעה פגיעה מוחית על יכולת הבנת השפה והפקתה? האם ניתן לדעת מה אדם חושב על סמך התבוננות בפעילות המוחית שלו? בהרצאה זו נענה על שאלות אלו ואחרות, וננסה להתחקות אחר הבסיס הפיזיולוגי שמאחורי היכולת האנושית המופלאה ביותר – יכולתנו לדבר ולהבין זה את זה. 
17.11.19 פרופ' אוּתי בת-אל  ‖  שניים יחד וכל אחד לחוד: רכישת שפה אצל תאומים
בשנות חייהם הראשונות, בתקופה בה השפה מתחילה להתפתח, תאומים חשופים לשפה באותה מידה. למרות זאת, נִראֶה בהרצאה שקיימת שוֹנוּת בין תאומים, כמו בין ילדים שאינם אחים. השוֹנוּת בין התאומים מובילה אותנו למסקנה שמעבר לחשיפה לשפה, הילדים נעזרים במערכת ידע מורכבת המנתבת אותם בתהליך רכישת השפה, ופותחת בפניהם כמה נתיבים מוגדרים.
24.11.19 פרופ' מירה אריאל  ‖  המספרים הם לתמיד
רוב מילות השפה משנות את מובנן לאורך ההיסטוריה. לא כך מילות המספר. אני אציע שההסבר לתופעה יוצאת דופן זו נעוץ בשימוש השיחי שאנו עושים במילות המספר (על פי קורפוס מדובר באנגלית). שלא כמו מונחים לשוניים אחרים, אשר מובנם משתנה בהקשרי שיח שונים, מילות המספר נוטות שלא לעבור אדפטציה הקשרית. מכיוון ששינוי הסטורי מתרחש רק בעקבות גיוון במובן ההקשרי, התנאי המקדים לשינוי הסטורי לא מתקיים לגבי מילות המספר, והן נותרות יציבות.
01.12.19 ד"ר אירנה בוטוויניק  ‖  רכישת שפה זרה: למה לא ללמוד עברית כשלהיות קטן?!
תהליך רכישת שפה שנייה (רכישה בגיל שבו שפת האם כבר נרכשה) נראה מאוד שונה מרכישת שפת אם. שלא כמו רכישת שפת אם שהינה תהליך מהיר ויעיל, נטול מאמץ מודע, רכישת שפה שנייה נמשכת הרבה זמן, כרוכה בלא מעט קשיים מודעים מצד הלומד, ועושה רושם שהתוצאה הסופית, בהרבה מקרים, לא לגמרי זהה לשפת היעד. בהרצאה זו נתוודע לתופעות המאפיינות רכישת שפה שנייה, לעומת רכישת שפת אם, ודרכן נבחן את ההיפותזות המרכזיות לגבי תהליך רכישת שפה שנייה.
08.12.19 ד"ר עינת שיטרית  ‖  לקויות שפה התפתחותיות
לקות שפתית ספציפית מאובחנת אצל כ-7% מהאוכלוסיה, כאשר לילד יש עיכוב שפתי בדיבור ובהבנה ללא לקויות אחרות. ילדים שונים מציגים בעיות שונות ועדיין איננו יודעים את הסיבה המובילה ללקות זו. בהרצאה זו נכיר סוגים שונים של לקויות שפה התפתחותיות ואת מאפייניהם, ננסה להסביר את ההטרוגניות באוכלוסיה הלקויה, ונציג דרכים אפשריות לאבחון וטיפול.
15.12.19 גב' נטע חלוץ  ‖  שפות סימנים
שפות הסימנים שהתפתחו בקהילות חירשים ברחבי העולם הן שפות עשירות, וכוללות את כל תחומי השפה המוכרים לנו משפות דבוּרוֹת. מצד אחד, שפות סימנים מאפשרות הבעה של מלוא המורכבות המתאפשרת בשפות דבוּרוֹת, ומצד שני העובדה שהן מועברות באמצעות סימנים ולא צלילים מאפשרת התפתחות של מבנים ייחודיים לשפות אלה. בהרצאה נדבר על ייחודן של שפות הסימנים, וגם על יכולתן לזרות אור על מנגנוני השפה הכלליים, שאינם תלויים באופן שבו השפה מועברת. נציץ בעזרת שפות הסימנים על התפתחותן של שפות חדשות מאפס, ונגלה כיצד הילדים שלומדים את השפה תורמים להתפתחותה.
22.12.19 ד"ר אוון כהן  ‖  איך קוראים לך? על שפה ותפיסה
איך אנחנו שומעים שפות אחרות? ואיך זה משפיע של צורת ההגייה של שמות? שאלות אלא פותחות צוהר אל מורכבות המערכת הפונולוגית שלנו, המערכת החולשת על כל מה שקשור לצלילים בשפות – ברכישת שפה של ילדים, בלימוד שפה של מבוגרים, בשמיעת שפה, שלנו או זרה, ובהפקתה. 
במעבר מילים משפה לשפה, ניכרות השפעות של גורמים לשוניים וחוץ-לשוניים. חלק מהגורמים האלה זוכה לעדות רק במעבר מילים בין שפות. כל הגורמים האלה מהווים חלק מהמערכת הדקדוקית שלנו.
05.01.20 ד"ר רוני קציר  ‖  חישוב, צירופי מקרים ולמידה
כמה מהידע הלשוני שלנו מולד? כמה ממנו נלמד? חלוקת העבודה בין ידע מולד לבין תהליכי למידה הוא אחד מנושאי המחקר המרכזיים והקשים ביותר במדע הקוגניטיבי. בהרצאה זו נתבונן בשאלה זו מנקודת מבט לפיה ידע לשוני הוא ידע חישובי, ונגלה כיצד נקודת מבט זו משתלבת עם עקרונות כלליים של חישוב והסתברות המסבירים תופעות של צירופי מקרים מפתיעים. שילוב זה בונה תמונה חדשה המקשרת בין המולד לנלמד.
  • מחיר הסדרה 400₪
  • מחיר הרצאה בודדת 50₪ (תשלום בכניסה לאולם)
  • 10% הנחה ברישום לכל הסדרה לעובדי/ות האוניברסיטה, גימלאיה וגמלאותיה, ידידיה וידידותיה
  • כניסה חינם לסטודנטים וסטודנטיות עם הצגת תעודת סטודנט/ית
 
​    הרישום יחל ב-1.9.2018 ויימשך עד תחילת הסדרה (פתיחת הסדרה מותנית במספר הנרשמות/ים);
​    התשלום יתבצע עם תחילת הסדרה.
  • כרטיס אשראי – בטלפון: 03-6409685 (בימים א'-ה' בין השעות 13:00-09:00) 
  • כרטיס אשראי – בפקס: 03-6405109 (נא לציין שם, מס' טלפון, מס' כרטיס אשראי, ותוקף)

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive